#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מח. 1 חנוני שנתן פירות ולוקח אומר ששילם וחנוני אמר שלא נטל, נתן לו דינר, חנוני אומר שנתן פירות ולוקח אמר שלא נטל, כיוצא בזה בשולחני, האם חייבים שבועה ומי נשבע?<p dir=""rtl"">מדוע הוצרך התנא להביא גם חנוני וגם שולחני?</p>"	"ברישא שהויכוח הוא על המעות חכמים אומרים בעה&quot;ב נשבע (שבועת היסת) ופטור, ר' יהודה אומר אם הפירות עדין צבורים ומונחים ה&quot;נ בעה&quot;ב צריך שבועה אבל צררם והפשילם לאחוריו המוציא מחברו עליו הראיה ואינו צריך שבועה (שאין דרך המוכר לתת פירות לפני שנוטל מעות), &lt;ע&quot;פ רש&quot;י כביאור הריטב&quot;א&gt; (הרא&quot;ש ביאר שבצבורים ומונחים לכו&quot;ע המע&quot;ה ונחלקו שהפשילם לאחוריו).<p dir=""rtl"">בסיפא שהויכוח הוא על הפירות חנוני נשבע ונפטר.</p><p dir=""rtl"">שולחני כיוצא בזה, ונצרך דפליגי בין בפירות הנרקבים ובין במעות שאינן נרקבים.</p>"	שבועות מח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מח. 2 'וכן היתומים לא יפרעו אלא בשבועה' באר! ומה הדין אם נולד הבן לאחר מיתת האב, יש עדים שאמר האב בשעת מיתתו שטר זה אינו פרוע?	"ודאי שאין לפרש כפשוטו שהרי אפ' אביהם נפרע שלא בשבועה אלא יתומים מן היתומים לא יפרעו אלא בשבועה שלא פקדנו אבא ולא אמר לנו אבא שלא מצינו בין שטרותיו של אבא ששטר זה פרוע. <p dir=""rtl"">ר' יוחנן בן ברוקה אומר אפי' נולד הבן לאחר מיתת האב הרי זה נשבע ונוטל </p><p dir=""rtl"">א&quot;ר שמעון בן גמליאל אם יש עדים שאמר האב בשעת מיתתו שטר זה אינו פרוע הוא נוטל שלא בשבועה. </p>"	שבועות מח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מח. 3 מת לוה בחיי מלוה והתחייב מלוה שבועה ליורשים ומת, מה דין בניו (3) וכיצד הלכה?	"רב ושמואל סוברים כיון שאינם יכולים להשבע חזרה שבועה למקומה (להלכה כדעת ר&quot;מ) ואינם גובים [ומודים דאלביא דב&quot;ש הסוברים שטר העומד להגבות כגבוי דמי שישבעו שבועת היורשים ויטלו]. ר' אלעזר ישבעו שבועת היורשים שלא פקדנו אבא ונוטלים. רבי אמי חילק אם עמד האב בדין והתחייב שבועה בב&quot;ד אינו מוריש לבניו ואינם גובים אבל לא עמד בב&quot;ד נוטלים כר&quot;א, רב נחמן דחה דבריו דאין ב&quot;ד מחייבים אותו שבועה אלא ממיתת הלוה מתחיב בשבועה ואין לחלק. <p dir=""rtl"">רב נחמן מסופק איך לפסוק אם כרב ושמואל או כר&quot;א {אליבא דר&quot;מ, אבל הוא לא ס&quot;ל הכי אלא כר' יוסי ויחלוקו &lt;ע' בראשנים מה ס&quot;ל&gt;}, לכן כשבאו לפניו רב חסדא ורבה בר רב הונא לעקור את רב ושמואל אמר להם הבו דלא לוסיף עלה. אמר רב חמא השתא דלא איתמר הלכתא לא כמר ולא כמר האי דיינא דעבד כרב ושמואל עבד דעבד כרבי אלעזר עבד, אמר רב פפא לכן האי שטרא דיתמי לא מקרע קרעינן ליה ולא אגבויי מגבינן ביה.</p>"	שבועות מח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מח: 1 מה שפסק רב נחמן גבי שובעת היתומים מן היתומים שמת לוה תחילה 'הבו דלא לוסיף עלה' כגון מאי? האם ערב ואח גם בכלל זה ומדוע?	"כגון פוגם שטרו ומת, דאמר רב פפא יורשין נשבעין שבועת יורשין ונוטלין.<p dir=""rtl"">מת והניח ערב - סבר רב פפא שהוא נמי בכלל דלא לוסיף עלה, אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע שאינו נקרא להוסיף שהרי סופו לחוזור על היורשים.</p><p dir=""rtl"">מת והניח אח - רמי בר חמא סבר שהוא נמי בכלל דלא להוסיף, אמר ליה רבא שאינו בכלל להוסיף דמה לי שלא פקדנו אבא או לא פקדנו אחי.</p>"	שבועות מח:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מח: 2 אלו נשבעים שלא בטענה מי הם ומה הביאור שנשבעים שלא בטענה?	"השותפין והאריסין והאפוטרופין והאשה הנושאת והנותנת בתוך הבית ובן הבית הינו לא שנכנס ברגליו אלא שמכניס ומוציא פועלים או פירות, נשבעים שלא בטענת ודאי אלא אפ' בטענת ספק ואמר רב נחמן והוא שיש כפירת טענה של שתי כסף והודאה בפרוטה.<p dir=""rtl"">אחר שנתחלקו השותפים שנינו במשנה שאין משביע בספק אלא בודאי או ע&quot;י גלגול. </p>"	שבועות מח:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מח: 3 האם מגלגלים ע&quot;י שבועה דרבנן?	אמר רב הונא לכל מגלגלין חוץ משכיר שאין מגלגלין.	שבועות מח:		
